עמוס גזית נפגש עם הים לפני למעלה מ 35- שנים, במהלך מסע חייו לשיקום פיזי ונפשי בעקבות פציעתו השלישית והאחרונה במלחמת יום כיפור (הפעמיים הקודמות, במהלך פשיטות מעבר לתעלת סואץ, במלחמת ההתשה) – מפגש שהוביל למסע אישי של התבוננות, לימוד ועשייה בשימור, שיקום ופיתוח של סביבה ימית טרופית ואלו החיים בהם, מהם ולידם.
במהלך השנים פעל עמוס כחבר בארגוני שימור ומחקר, בעיקר במדינות ואיים בדרום מזרח אסיה ודרום הקריבים, ומאז 2006 , בשיתוף (OSU) ואורגון (UI) עם חוקרים מאוניברסיטת אילינוי , בפיתוח וקידום תכניות אקדמיות ומחקר המשלבות פיתוח אקולוגי, סביבתי, כלכלי ועירוני. במהלך פעילותו הוא מגלה את ההשחתה וההרס של הים הנגרמים בעקבות יהירות, חמדנות וקוצר ראיית העתיד של בני האדם. במשך השנים הוא מתעד את המראות, הצבעים, התנועה והתחושות של הים ויכולתו הטבעית, הכמעט דווקאית, לעבור תהליך ריפוי עצמי של התגברות והתחדשות מהפגיעות הקשות, כפי שחווה עמוס.
עבודותיו מיושמות בעיצוב פנים וחוץ ומשולבות במבנה-מיצג תת ימי המסייע בשמירה ושיקום של הסביבה הימית והחוף.
יצירותיו הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בישראל, באיטליה וארה"ב, ופורסמו במאמרים, ספרים ואתרי אמנות בעולם.